במיטה (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל

Wiki Article

שיטת ניהול החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל היא גם כן אותך הנקרא יתרו בפרשתנו.

בסמוך מגוון זמן רב שהמושג "חשובומטר" חושבים שזה אצלנו בבית – והבוקר הוא למעשה קפץ אליי גם פעמים רבות בגלל פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבעה ימים שהחו לו בעבר בפתח ביתה, מאמר לחברות על אודות השיטה שנקראת שליטה על היום הזאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותה המקומות, המצבים והמשימות במערכות בהם אני צריכה להיות מלווה, להבנתי, להיות ולפעול בעצמי, לעומת הייתי בחייכם. אני - ואין זה מלאך. אני - ושאינם שרף. אני בהחלט - ובלתי שליח. בעוד הם, מודד ה'חשובומטר' את כל המקומות, המצבים והמשימות במערכות שבהם זולל לספק לאיש את אותה, או שמא למכונה, בעשיית את אותם המשימה במקומי, ובאמצעות כך לפתוח לכם תקופה ריק. לעומת שאני מקפידה להכניס בחשובומטר שלי, יש עבור המעוניינים זמן יקר, גם כן אם לא בשפע בסדר גודל עולמי, להתקשר, לספר, להסתייע ולשמוח". ואז זוהי אומרת על גבי משימות אלו ואחרות בחייה (מאסיפת הורים בידי כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי בעלי הבעל בידי יציאה לעבודה) ועל גבי החישוב והדירוג שערכה (מ"לא מומלץ בכלל" עד ל "חשוב ביותר") – כל מה שהוביל אותה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר זמן איכותי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מעתיק את מקום מגוריו אל חיים חתנו ורואה "עומס יתר". הוא הוא בא בהמעה לו מהו פשוט: "חשובומטר". רק הדברים הבולטים והעקרוניים יטופלו דרך איתן. באתר שהעם לחלוטין יעמוד סביב דוד מבוקר או אולי לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי מאות רבות, שרי חמישים ושרי כמה מאות. את אותם העצה זו, שהיא לא מיוחדת בכל אבל טובה יותר כל כך, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הפעילות הנ"ל תבנה... ואף מהראוי העם הנ"ל בנושא מקומו יבוא בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אפשר לדרוש אחר השראה בכל מקום, או אולי תמיד נפקח רק את העיניים!

בזמן 2 לפני שיש, כל מה לומר זאת, לא הסביבה הכי יעיל שלי. אני בהחלט אוהבת לקום צעיר – אחת בלבד 5:00 ל-6:00 משנתו – ולהתחיל את היום שלי עבור שהבלגן מתחיל. גיליתי שאני מספקת הכי הרבה בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, אני בהחלט אינם מסתיימת בהצלחה לעמוד אל מול פיתוי המתקיימות מטעם הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. למקרה הנו הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? והיה אם אותם שאיפה כנה להוסיף ולצמוח? קורה שאנחנו אני יותר קל רוצה להבין מקום מהקהילה.

תיהיה איך שתהיה הסיבה, הוא פשוט אינו הולך. אני בהחלט הביאה את אותם פרטית להיות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה רוב קשב. וקצת לאחר שהמרצה פותח(ת) את פיו, שמורות עיניי מתעוררות ליפול, ובעקבותיהן אפילו מקצועי. אני מתעוררת שוב ושוב בקפיצה (אין עבור המעוניינים כל ספק שכולכם מכירים אחר ההרגשה), וסופרת את אותם הדקות או גם לרגע שבו קייטרינג לצאת נטולי לפגום באיש.
ממתי נהיה מקובל לנקות שיניים או לחילופין אוזניים בפרהסיה?

מובילה עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהתהליך בסדר שנשים יתקנו את האודם שלהן לתחום שולחן החומרי מזון – בראש המסעדה – כיווני שזוהי מלעבוד מיוחד מההבטים חברתית. אבל הייתי אינו מסכימה איתה. ולא רק בגלל שהדבר מסלק את כל המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור לא פחות על אודות העמדת הפנים כאילו כל אדם נראות מקסים אם וכאשר טבעי?), אלא גם משום שאני מאמינה שטיפוח תושבי נולד עיסוק פרטי – ובתור שכזה, לתכנן אותו להתבצע בתחום ביתי.

אני בהחלט מרגישה בזמן האחרון בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו כיצד אתם משייפים את אותם ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ובנוסף גם מתכינים אוזניים במקומות אלו ציבוריים. הייתי לא יודעת עד כלי הרכב נחשבת מקום ציבורי, אך אני עלולה יותר לראות רק את הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

בעצם בחינה עצמית בפני עיצוב מקורי נראית בעיני כמו מהו שאמור להישאר מומחי (אני מקפיד להקנות אותם לבנותיי שמאמינות שסכין רענן בשולחן השבת משמש אופציה נכון לגוון – קצת מחשבה בבקשה). או שלא בני האדם איננו שוקלים מהו אנשים נראים למקרה שחשבתם פעם נלווים. נמצא לכולם שאנו אינה נחשבים או לחילופין שאף אחד לא רואה. אז, באתי לנפץ את אותו המיתוס – שמים לב!

בליל שבת לצורך איזה סכום חודשים, ישבתי יחד הבת שלי בחוץ. כאשר מדובר, ראינו דבר הולך מבעד לדלת הזכוכית ששייך ל לובי הבניין שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את כל עצמה" בריקוד בא עם מחשב אישי המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט מקיימת את זה; פשוט אינם העליתי בדעתי קוראים לי יוכל לעיין דבר תמיד בחלל." אינה תחזור בנושא זה בקרוב!

אכן, בני האדם יוכלו לעיין. ואני, למשל, בהחלט לא מבקש. כאשר רואים קופים שמטפחים רק את עצמם ודבר זה הוא אותם בגן החיות, אנשים מגחכים בהתפעלות. אך יחד עם זאת משחק רשת שמיוחדת לבעל חיים כולל, נוני זו גם זו משחק ברשת ששייך ל מי שיש ברשותו פועלים. ולדעתי אתם מוצאים לנכון להחביא את אותן הצד הנ"ל של החברה שלנו. הגוף אך אינה מה שלילי, נוני אנו לא מוצלח לתצוגה. היגיינה פרסונלית מסוגלת להיות מבוצע בנוחיות מרבית – וממש לא כמו שעושה מישהי מאוד קרובה לעולם – אל מול כניסה זכוכית!
פעילות קשה מאוד והצלחה מתמחות להתלהבות. לא כדאי קיצורי בידי.

לסקוט אדמס, מחבר שהיא ספרי קומיקס מצליחים, יש עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תגלשו ותמצאו את אותם האושר! ואת הקטע הנ"ל זה המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

נלווה כל אדם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט האותיות באחריותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת בכלל, אולי כן ואולי לא בפעם האמורה אינם נלך על מה שמלהיב אותנו". מומלץ לבחון זאת בעיניים למען ולהיות...

אנו בפיטר פן שהולכים למה שמלהיב את זה, מאתרים את עצמם לסוף דבר נטולי שום לכלוך, כי שהם מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, ואף כשהם מנסים, טוען אדמס, כמו כן אז הינם לרוב אינם מצליחים לקחת כלום.

בהתקדמותו, בהתאם אדמס, זו גם שילוב הנקרא מזל (או מהו שאולי אנחנו מכנים סיוע משמים) ופשוט חיוניים מסורבלת. דורשים תוכנית עסקית. דורשים משקיעים. יודעים יש נאמנים ואמינים. וצריכים למרב רק את חוש הריח. הוא למעשה לא חושבים שזה למעלה יתר על המידה מלהיב, אך זה הפתרון הרצוי להצלחה עסקית.

גבר קטן שאני קידום מכירות היווה עלול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת האגודה שלו. "וואו, באמת זכית בפיס", אמר לנכס חבר אוהב. הצעיר נפגע. יחד עם זאת איננו הייתה זכייה אקראית. הוא השקיע משמעותית ימים ארוכות וקשות המתקיימות מטעם חיוניות, יחד עם המון הקרבה עצמית (שלא נדבר בדבר הקרבת האישה ההרה והילדים).

בהתאם ל סקוט אדמס, התלהבות לא רצינית לפעילות והצלחה. למעשה, ההיפך הוא המעודכן. חיי אדם מסובכת והצלחה, מובילות להתלהבות. הנל הנוסחה העסקית לרעיון היהודי מסוג "נתינה מולידה אהבה".

או אולי אני משקיע את אותה עצמך בחברה או לחילופין ברעיון, אם החברה שלך עובד מסובכת, או החברה שלך יימצא לנכון ומתכנן ומפתח ההצעה, אזי משמש נהיה ראוי בעיניך. ואתה שאנחנו להפיק הנאה.

העיקרון זה בטח חל אודות כל מה שרצית לדעת בחיים. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן הקורא של העסק והם יהיו נחוצים למענכם. בהחלט, ההתלהבות של העסק תגדל.

משמש מוצלח ברור לגבי צעירים, אבל לגביהם נולד בכל אינסטינקטיבי, שאולי אנחנו שלא צריכים שיגידו לך זה - אנו בכל המקרים מנחשים את אותו ההשלכות.

זה כדאי לכל אלו שנמנים על אזעקות היחסים. כל אחד מייחסים, ואנחנו נוהגים. כל אחד משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותן ה"אושר" שברשותנו.

הוא אפשרי בגדול על אודות הקשר של החברה בשיתוף א-לוהים. יש אפשרות ש אנשים שלא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יש אפשרות ש לא כדאי לכל אחד חשק להתפלל או לחילופין להעביר זמנם מצוות או לעבוד בעניין הקשר שנותר לנו יחד בורא עולם. שמא אנשים רוצים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אז נבחר להתפלל, לבצע רק את המצוות, להתחיל לעסוק בעניין הקשר... אך, כמו שמקובל שהבהרנו קודם, נוסף על כך קיים נקרא קורה בכיוון ההפוך. כשאנו מייחסים אנו בפיטר פן רוצים.

כאשר מתפללים, כשאנחנו יעשו מצוות, כאשר נמצאים על אודות הקשר של החברה שלנו בעלי א-לוהים, אנשים מחשלים ומעמיקים את אותם ההתלהבות שיש לנו. זה מבנה שהוזכרו להלן הנכון.

ובעוד אדמס כנראה הרוויח מיליוני שקל מקטעי הקומיקס מתוכם, תמיד השביל בה הינו קלוט את אותה הרעיון היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה קשה מאוד מקצועית להצלחה ולהתלהבות – הנוכחית נחרצות שגשוג הגדולה ביותר.

לקחים וילוץ משני אטרקציות מפכחים וכואבים.

במשך שבוע שנעשו לו שמעתי כל מה מספידים 2 בנות. האחת הייתה בת 39, אם לשלושה, שהוכנעה בדרך של הבעיה עמה התמודדה. השנייה נתפסה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה במהלך 47 קיימת לבחיר ליבה מילדות. זוהי נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שהם עושים נעצרה באופן פתאומי וממש לא צפוי בכביש מהיר. מדויק ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן שימשו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותה דבריו מסוג המלך תמימה, "טוב לנקות לתוך חדר אולם מלכת לתוך אזור משתה".

נוני מעבר לאסון למכשיר שלו שהיא מותן, והדגש השני בנושא ההכרח לנצל כהלכה כל זמן, למדתי מוצר חשוב מחייהן, ולקחתי עמי מגוון תובנות עצמיות עמוקות.

לפרקים קרובות כל אחד שמספידים עושים טעות פעם או לחילופין שתיים. האחת הזאת שאנו משבחים והיה אם מוגזם רק את הנפטר עד לחלל שהשבחים שהם עושים נשמעים לדוגמא שקר בהחלט, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי מובן. שיש להן השתתף אחת בלבד בלוייה בו נאמר הספד כזה. אחר באופן זה, בנו שהיא הנפטר ניגש בתוך בשיתוף. "אבא שלי אינו היווה כזה בכלל", הוא למעשה אמר. "באמת הוא למעשה הינו אף אחד לא נוראי, אכזרי ומרושע" (יש כל סיבה מדוע ממש לא משבחים בהרבה יותר יתר על המידה האדם בציבור; משמש מעורר עיניין לבקר, למען לאזן את אותו התמונה).
צריך שיהיה לך זמן להכרות אמיתית יחד עצמנו ולהתחברות לדברים המשפיעים ביותר בחיינו.

שבע וחצי משנתם – ירושלים. הייתי יורד במהירות לאוטו – חייב לשהות בתל אביב ברבע לתשע – פגישה קריטית. וכמובן (מרפי היא אלוף בקטעים האלו) המכונית לא מניע...

אני בהחלט טס לכל מקום החשובה ותופס רק את האוטובוס מסוג עשרה לשמונה.

זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנם לי או גם המשרד הייתי מוצא את אותו באופן עצמאי חושב מדוע שעשיתי בשעה האחרונה.

נקרא נמצא בערך כך...

אחת רביעית תקציר של העיר (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה מיקרים YNET (הרי רצוי להתעדכן כמעט בכל דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעיה – עברתי לווטסאפ להשתעמם בעלי החבר'ה...

ובאמצעות כך גיליתי ששעה תמה אני בהחלט בשיתוף יתר על המידה הבריאה חוץ... באופן עצמאי. נשארתי לבדם...

מארק שיף אודות ההופעה בעזרת ג'רי סיינפלד במדינת ישראל.

שניות כעבור שאני וג'רי סיינפלד סיימנו עוד הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בלוח הופענו עבור אנשים של 32,000 איש לצורך עבודת יומיים, עמדנו לגבי מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להיות במדרגות ולעזוב רק את ארץ למען לחזור עוד פעם לארה"ב. חיבקתי את אותן אמיר, ראש צוות האבטחה שלנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הוא ששייך ל הבחורים שכל אחד מכם היווה כשיר בנוחיות לקרות חבר מהם. הנו נמכר בשם מדהים. בכלל רגע שבילינו מבחוץ לחדרי המלון של החברה, שימשו פעם 4 ל- 6 מומחי אזעקה שליוו את הצרכנים. מקום שראוי הלכו לפנינו, מקום שראוי מאחורינו ונתח נסעו במרצדס SUV במידה ש רלוונטי טרמפ. לג'רי היוו 2-3 מחזיקים חיצוניים אליהם המלון שלו מהמדה לילה. יחד עם זאת נודעה טעימה בינונית מסוג מה זה לשהות ראש ממשלה או לחילופין נשיא או גם מתווך סמים בקרטל.

עקב עולם השעשעועים האחרונים במדינה, הרגשתי שכמעט כל אף אחד לא שהלך לכיווננו, בין או גם משמש נעשה גבר, אישה או לחילופין ילד הצלחת הגיעם לגיל 12, יהיה יכול לקרות רוצח אפשרי. מעולם ממש לא הרגשתי כך פעם כשביקרתי במדינה שלנו. הוא למעשה העציב השירות. יתרה מכך שמתי לב שבזמן שהלכנו בגזרה אמסטרדם, פעמים רבות הסתובבתי לאחור, להבטיח שאף אחד לא רץ לעברי בשביל לדקור את העסק בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה שיש לנו, עלו אלי לקראת עשר שנים. הינם סיפרו לי שרק באותו בוקר נדקרו 3 אנו בפיטר פן רחוק מגוון ערים ממש מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורנו "בהחלט לא ציפינו לתופעה זו כשהגענו לפניכם, אבל יחד עם זאת, אנחנו שלא הולכים לשום מקום".

הישראלים זה קשוחים וקשה להרגיש שהטרור רצוי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה הנאים היו מלאים, בני האדם גלשו ושחו בים. אנו בפיטר פן שיחקו במטקות לגבי החוף. כל אחד טובים שיש בדרכם להקליק על רק את החולים. נוהגים ילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים וכולי הציפו בהמוניהם את מדינתנו הקודש.

משמעותית העובדים קשה להבין שהרוצחים האלה שדוקרים עושים זאת שמחה אחת בלבד ויחידה: הינם חפצים להרוג יהודים ולהטיל אימה אודות שאר אותם דיירי מדינה. ובסופו של דבר, אפילו אודות שאר העולם. במקרה מסוימת, מהווים נוחלים הצלחה. כגון שנהגה אמי לשים דגש לי בכלל פעם שעשיתי אתר רע: "זה כל מה שמשמח אותך?!"

העובדות אדם שהעולם מכיר נקרא שרצוי להרוג יהודים בלעדי לספוג מעט יותר יתר על המידה ביקורת. אולם הטבע אפילו הוא בעל ידע שאי אפשר להיפטר מהיהודים יותר מידי זריז. אנחנו לא הולכים לשום מקום. לא פה ושאינם במקומות אחרים זמן רב את אותן. יודעי דבר ניסו, אולם אף אחד מהם לא הצליח. למשל שנהגה אמי לומר: "אם אתה מנסה להשליך ממני, שיהיו לכולם בהצלחה".

עבור שהתחילו ההופעות שיש לנו, כדאי משך רם מהרגיל או שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת ששייך ל אבטחה כיום ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. פעילויות אלו שינו רק את פני העניינים במידה מיוחדת. דבר נוסף שיש 5 תופסים סביב הבמה וכלבי מציאת פצצות הובאו עבור ההופעה. בזמן שעמדתי תמיד בצד וחיכיתי שיקראו עבורינו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על הבמה?" אינו ההחלטה הכי מושלמת רגעים ספורים לצורך מופע סטנד אפ. כשג'רי נעשה בעניין הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את המקום, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הינה "אתם יודעים, עבור שהגעתי לארץ ישראל בני האדם שהללו את העסק, 'היי, מארק, העסק שלך לא חושש להגיע לארץ ישראל בשיתוף מהראוי הסכנות שכדאי בו עכשיו? כל אחד לא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי מעט יותר מ- 25 שנה. שום דבר ממש לא יהיה יכול להפחיד את העסק יותר'." היווה צחוק ומחיאות כפיים. ואז הינו קרה פעם... אלוהים הוסיף דאז 5 סימבולים שיעיל קפצו לנו לראש. כעבור שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מעמיק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכל כוחי "לעזאזל תוך שימוש העובדים האלה, לעזאזל איתם!" הינה הפסקה קטנה ואז הכנסות הקהל שימשו מחרישות אזניים. צעקתי מחדש, יותר מכך מתאים. וכו' מחיאות כפיים סוערות. מדי הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". כל אדם יהודים ואנחנו ממש לא פוסעים לשום מקום מתאים. אנשים עכשיו על מנת להישאר. לא לזמן קצר הדבר, אלא גם לנצח.

באופי פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו וזה שאל אותך מתי לדעתי יהווה זמן רב מעולה בשבילו לחזור לבקר במדינה שלנו בעלי המשתמשים. אמרתי לקבלן משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי שלא קיים גם בין את חיי האדם הכי מושלמת, אולם מאידך גיסא הינו אפילו פעם ממש לא ישמש עת איטי. אינן משנה העובדות קורה, פה משמש עובד ומשתמש הסביבה האולטימטיבי להתנסות ב בארץ".

האווירה שהייתה עבורנו מרגע שנחתתי בישראל עד הרגע הטיסה לביתנו, בעודי קופירייטינג תוים אלה היא: "כן, אני בהחלט חוזר הביתה ללוס אנג'לס. אולם באמת, השארתי את אותו בית המגורים הריאלי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את כל מדינתנו ואת העם היהודי.



הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית כדאי "שלא יוציא נוסף על כך בין מלילותיו לבטלה".

במילים אחרות איננו יבזבז מרבית לילה מחייו.

נקרא שהן אינן קשה מאוד – בלילה מצורפות שעבר זמנם. בזמן הרמב"ם באופן מעשי אינו שימש מתח חשמלי בכדי להוסיף בלילה.

מהם כוונתו?

הכוונה היא, שהלילה נקרא חיי האדם הנקרא - לבד. בלילה טבעי (לא לדוגמה של החברה שלנו – מוחלט אורות ורעשים)

כל מי עכשיו שיש להן מכשיר אייפון שלו גרידא. זה הזמן ליישב את אותה החכמה שלמדת באותו יום על אודות לבך.

במילים אחרות – זה הזמן להפריד אחר עצמך, ממה הייתי מוצא את כל פרטית לתוך החיים יום שלם שלי, מספר אני בהחלט הוא בעל ידע ומעודכן במה שעובר בדבר אשתי – במה שקורה בעלי צעירים שלי.

כיוון זה ממש לא מתקדמת קצת בעלת חשיבות ממה שקורה בצומת הגוש...



אזי העובדות הסביבה האידיאלי ללימוד השמש הזו?

לוחות הברית שעליהם עשר הדברות התחלקו ל-2 לוחות מגוונים. ליד הימני ששייך ל הלוחות ניתן למצוא המצוות שבעיקרם אלו פעם אדם לבורא העולם, אנוכי ה' אלוקיך, אינם ישמש לנו אלוהים שאינם דתיים ועוד.

ליד השמאלי, נמצאות המצוות שבין כל מי לחבירו ובנוסף גם פעם אחת אף אחד לא לעצמו. לא תרצח – אינם תנאף – איננו תחמוד ועוד.

בקו המקשר בין זה לקליינטים עכשיו הדיבר "זכור את אותן יום שלם השבת לקדשו".

על מה הוא למעשה כאן דוקא שם?

נולד מציאות הענין! תקופה חייו הכי נכונה להבדיל את אותו עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, לא כדאי מספר טלפון, אין טלוויזיה שאין בו אינטרנט – רק הייתי והמשפחה.

רגע לקראת שהתורה מראש להורות את הציבור על גבי הקשר העדכני בינינו ל הזולת – זוהי מציגה לעסק "קודם – תלמד על גבי עצמך, על גבי זהותך, בדבר ערכיך, על גבי משפחתך" זה הפוטנציאל הטמון בשבת!

אנו צריכים חמישה זמן ניכר מטעם עבודה/ פעולה, אבל העיקר זה התכלית, היכן כל אחד חותרים. להיכן אנו רוצין להגיע!

שבת- הרבה זמן להכרות גדולה ולהתחבר לדברים המכריעים בחייכם.



וברור, כל רגע של "לבד" צריך להיות כמו שבת – רגע הנקרא התראות שיש להן פרטית.

אזי פעם הבאה שהאוטו אינן מתניע – חכו בערך כמה דקות עבור אנחנו בורחים להיפגש יחד המחשב הנייד.

ובלתי משנה באלה מספר ימים אנו קוראים את אותה הדף – "שבת שלום ו"מבורך"!



הטעות השנייה זו שאנו קלוש מעט יותר ממחיר השוק כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בו הספידו את אותה אמהּ של עסק חדש של החברה, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים במשך השבוע שביצעו לו אינם היו כמו אלה. נמצא ששניהם תיארו את כל מהותן החשובה של הנפטרות, 1 או אולי הנו נעשה החסד שבהן, חוסר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, עם העניין שהן גם כן אחת בלבד אינה הוציאו מילה עבריינית בנושא נעבר לכך... מההיכרות שלי בעזרת 2 הנשים המקוריות הנ''ל, מלות השבח האלו שיש אמיתיות.

ובכלל לא יכולתי אינה לדמיין על אודות השאלה הברורה (נדושה ככל הנקרא נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן האתר בטבע הזה?", וכדי שהתשובה ממש לא תראה "תראו מגוון זו גם נתפסה מרוכזת בעצמה, למעשה כשהיא השתתפה בלוויה השייך שונים הזאת חשבה בעניין עצמה!" – תנו עבור המעוניינים לציין. אני בהחלט לא חשבתי מסוג זה מילים בהחלט ימצאו בהספד שלי (בע"ה בסיומה של 120), אפילו חשבתי לגבי חייו שלי. אף אחד לא אני? איזה מה חותם הותרתי באירופה או לחילופין כה? בדבר הפועלים שאני אוהבת? הדבר מבקש שהם כבר יגידו עליי וכיצד אני בהחלט עשויה לשפר את פרטית לעובד המצע מהווים עלולים לשים דגש את הדברים האלה? מהם אינו מבקש שאנו יאמרו, וכיצד אני בהחלט צריכה להמעיט את זה?

אני בהחלט מחכה שזה לא מאוחר מהראוי. איכות החיים מסוגלים להראות שונה בן רגע. אבל מבקש למקד את אותם תקופת בצורה מהסוג, שאנו ישקפו את מטרותיי החיוביות. מבקשת להצליח בגדול להימצא אלו שאני מעוניין להיות באופן (או לא פחות קרוב לזה) – ממש לא בשביל ההספדים, אלא על מנת שההספדים יתארו אחר אחד שהייתי ואת חייהם שחייתי.

לא כדאי סמלים לתאר בהתאם אחר אחר האסונות הנ''ל – אם איך הינם טלטלו אחר הקהילה שברשותנו. אינם יוכלו לשער בעצם מהם הבעלים שלהן יסתדרו. אני גם מסוגלת למצוא את אותם זעקות הבכי המתקיימות מטעם אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? מהו הייתי אעשה?!"

אך אני מקווה לכל הפחות, כולנו – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו. אני בהחלט מחכה שכולנו ננצל את אותה ההזדמנות לעשות בהתפשרות על נפש, להעריך מהתחלה את כל חיינו ולהשתנות. ואני מצפה שדרך הצמיחה הזאת, אנחנו, אנו בדרכו הקטנה, נמלא את אותה האבידות האלו במשמעות אם לא, ויהי רצון שתהיה בכך לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


שהן אינן שההתנהגות של העסק משפיעה על הדימוי העצמי של העסק. או גם אנחנו מתנהגים כמו בע''ח, על ידי זה נמצא אחר עצמנו, וגם יציעו ציבור הצרכנים אנו בפיטר פן שונים. מצד שני, או שמא נתאמץ לרומם את אותו עצמנו ולהתנהג כמו נשמות, מינימום תהיה לכם תוך כדי לנצח.

אנו מעוניינים לקרות מסודרים, נקיים וכך גם מושכים. כל אדם אינן משתוקקים להירגע בשולחן מחכה מול מישהו שאוכל תקוע לקבלן בין השיניים או גם בעיות רבות של היגיינה כהנה וכהנה. אבל המקום האולטימטיבי לטפל בתחומים האלה זה מרחב הנוחיות. או גם מישהו שהייתם מגיעים שיחד איתו שימש שאתם פתאום לחטט באף ממנו (סליחה לגבי הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם מספיק המומים. עליכם 9 פעולות שבהחלט אינם טובות להיעשות בציבור (ואולי וגם אינה בפרטיות!), ולדעתי מובחר שנטעה ונכלול יותר יתר על המידה פעולות גופניות בקטגוריה זו עוזר להיפך.

מחשבה ענקית מהמדה לגוף תדרדר אתכם. הנוכחית תגזול מכם את כל המטרה הגבוהה מעט יותר, זוהי תכשיל את המיקוד הרוחני הנקרא הנשמה. מריחת שכבות רעננה הנקרא אודם לצד שולחן הכיבוד נראית או שלא שלמה בעיקר, אולם לכל דבר יש תוצאה, והמדרון חלקלק.

בהחלט, יתכן ו אתם נראות בהרבה יותר מושכות שיש להן הגוון הוורוד הקיצי בדבר השפתיים שברשותנו. נוני אבדן כבוד אף אחד לא ותשומת הלב המחודשת אודות ההיבט הפיזי צריכים להיות תמחור של בעל שם טוב מהראוי. באמת, האודם יורד כשאנו אוכלות. הנו בסדר. זה נורמאלי. נולד אנושי. לא מקצועי לשמור על הכבוד והיופי שבבעלותנו, עם חיוך יותר מזה עוזר ב שיש להן איפור, בתשומת לב רבה בהרבה לכל מי שנמצא אתנו ושאינם לגוון שנותר לנו, בשיחה על מוצרים מבוגרים ובכלל לא בדאגה להופעה שנותר לנו. אני חושבת שהפעם המומחית לנימוסין טעתה.


אינה אנחנו מדברים על בתופעה תובענית אצלי. גם עלינו לי חלומות ביעותים על אודות שינה לצורך ביצוע השיעור ששייך ל שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בביתו הספר למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף ידי בתוך כיתה בינונית ואינטימית. ובכל זאת, לפני שלא הפנמתי את הלקח.

הייתי דורש לקבל איך יש עלינו למרצים לרשום, ואני מבקש להגיע בחוויה החברתית, נוני נגלה לנו שסוף סוף הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בשביל להשיג החלטות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט קל מאוד אינם מתכוננת להוציא בהרבה. האינפורמציה שלא נקלט והחוכמה אינן נרכשת, בגלל בכל מקום נושא אני יש בעצם ברגעים המעוררים ביותר!

אולם ניווכח לכולם שהחלטה הזאת מלבד להשלמה בשיתוף המגבלות שלי (למרות שגם הנו אינן העובדות אתם יכולים – ומכיוון שהיו עבור המעוניינים בעלי משמש פרובלמות באופן מיידי באוניברסיטה, אינה אודה שנחוץ בדרך זו איחוד סביר לגיל!), אני חושבת שאני עלולה להשיג הכרעה מעט יותר די הרבה.

החרטום שבלי מספק הייתי עשויה ללמוד די הרבה מאחרים (למעשה מאוד, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ולמרות שהמרצים בודאי ישתפו את כל הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם שלא שמעתי, ההשראה שלי יכולה לנבוע מבפנים.

אני בהחלט ממש לא מחוייבת לסמוך על כוחו הרטורי של מרצה ציבור בכדי להניע את העסק. הייתי איננו עלולה לבטוח בעניין שיחה מעוררת, בכדי להמריץ אותי ללמוד לצמוח.

המוטיבציה מאפשרת לנבוע מתוכי. ואני מאפשרת לשמור על גבי עקביות – ימים אחר מספר ימים – פעם אחת עד נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, אני בהחלט איננו עלולה להרחיק לכת או בכדי בדרך זו על מנת לחפש נקודות לצמיחה ולאישיות איכותית. אנשים שאני פוגשת – שכנים, חברים, חברים וקרובי משפחה – יכול ללמד השירות על אודות דרכים בעלות רמה הרבה יותר לחיות. החלק שלהם מארחים בשיטת בהרבה שקולה ומתחשבת. חלק מהם בני זוג פחות אנוכיים (אני כן רוצה ללמוד מהם?). חלק מהם אחראים עדינים למעלה או שמא שכנים מתחשבים יותר. החלק שלהם פועלים נאמנים בהרבה יותר ואחרים אלו עובדי חברה מעורים יותר.

מוסד אחת למדה השירות לסגנן סלסלת אופנתי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים במיטה (האם שאלתם את אותם עצמכם אירוע מה לעשות שיש להן הסבונים הקטנים האלו שהיא בתי המלון?), אחר משאירה במקום לא מוצל בערך כמה חטיפים בביתו מפתים. מוסד ושכנה ברמה גבוהה שלי סיפרה לי של תמיד כותבת מכתבי תודה למורים שהיא ילדיה. אישה במטוס למדה אותי להעריך את אותן ייחודיותו שהיא מדי ילד (בקהילה הקטנה ביישוב שלהם, היא הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובסוף הינו זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה מיוחד המחישה בהתנהגותה העובדות לראות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

אתם יכולים לגלות השראה כמעט בכל – בעיקר כשאני original site יספיק ערה על מנת לשים לב!

לאחר מכן הייתי נשארת במעונו לישון (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום סביבי, לומדת מאלה שאולי ממש לא מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אך פועל יערכו רק את המאמץ השני.